ויצא: שוכבים ויושנים במקום המקדש?!

בפרשתנו קוראים אודות יעקב אבינו בבריחתו מפני רוגז אחיו עשו. הוא מגיע לבית אל ובאופן פתאומי שקעה השמש שלא בעונתה, "וישכב במקום ההוא" לישון לילה. בהקיצו מחרת בבוקר הוא קולט בפחד איפה הוא נמצא — הר המוריה, מקום המקדש דלעתיד. "וַיִּירָא֙ וַיֹּאמַ֔ר מַה־נּוֹרָ֖א הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹהִ֔ים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם."

הרבי בשיחה של הדבר מלכות מרחיב הסבר נפלא על שינת יעקב אבינו "במקום ההוא — מקום המקדש…".

כשקוראים את המילים "מקום המקדש" עלינו להזכר שזה הביטוי של הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל (שיצא לאור שבועות ספורים לפני השיחה שלנו). בקונטרס בית רבינו שם הרבי מודיע שהבניין 770 איסטערן פארקווי הוא בעצמו "מקום המקדש". קרוב לאמר שהרבי רוצה לרמוז שגם אנחנו במצב של "וישכב במקום ההוא" ב"מקום המקדש" שבבבל (בזמן ומקום הגלות).

אבל כאן הרבי מוסיף הבנה פנימית והופכית מהפשט: אמנם לשכב ולישון במקום המקדש הוא על פניו עניין של היפך הכבוד הראוי, אבל אפשר לבאר את זה ממש למעליותא. בזמן שאדם שוכב לישון יש השוואה בין הראש והרגליים, העליון והתחתון ואין חילוק בין מעלה ומטה.

אף-על-פי שזה ירידה גדולה עבור החושים והכוחות הנעלים של ראיה, שמיעה, ודיבור, וכו' — שהם עכשיו באותה דרגה של הרגליים ולא בגילוי בזמן שינה. אבל בזה משתקף גילוי העצמות, כי עצמות למעלה מכל חילוק בין ראש ורגל, מעלה ומטה, רוחני וגשמי. נכון שאדם בהקיץ יכול לגלות כוחות אלו, אבל זה גם מגלה התחלקות במציאותו. מה שאין כן בשינה, שלא ניכר התחלקות הכוחות, וזה מראה על יחוד עליון ותחתון — עצמותו יתברך.

אם כן, אולי נכון להמשיך לישון ולא להתעורר כדי לא לאבד גילוי הנעלה של עצמות? על זה הרבי עונה שלא נפסיד כלום: כי גם שנעור משינה זו, נמשך גילוי העצמות גם בכוחות הגלויים הנ"ל. כי גם כאשר נעור יעקב אבינו משנתו בהר המוריה, וראשו חוזר למעמדו העליון לגבי שאר אברי הגוף, אף-על-פי-כן נמשך ונתגלה עצמותו יתברך. אפילו בקומתו הזקופה הוא ממשיך "ההשתוות והתאחדות בין גשמיות ורוחניות (גם בגדרי מציאותם) על-ידי גילוי העצמו שלמעלה משניהם." ודרך זה עושים פה למטה דירה בתחתונים.

זאת אומרת שזה שיושנים במקום המקדש, מקום של גילויים הנעלים ביותר של אלקות, אין זה גנאי, אלא הוא קשור עם העבודה לפעול התגלות עצמותו ומהותו ממש! ולכן הרבי מדגיש כאן לימוד ענייני משיח וגאולה:

כעת צריך רק להיות, שיפתחו את ה"לב לדעת", ויפקחו את ה"עינים לראות", ויפתחו את ה"אזנים לשמוע"…נוסף על לימוד התורה וקיום המצוות בכלל — ללימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות וקיום הוראות רבותינו נשיאינו, כולל — ללמוד בעניני הגאולה, באופן שזה יפתח את הלב והעינים והאזנים — ושיבינו, יראו וירגישו בפשטות ממש בגשמיות העולם — את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, וללמוד תורתו של משיח (פנימיות התורה) באופן של ראי', שכל זה כבר ישנו מן המוכן, צריך רק לפקוח את העינים ואז יראו זאת!

על ידי לימוד זה אנחנו אכן נעורים משנתנו, אבל לא נפסיד המעלה הנפלאה של שינה (גילוי העצמות), אלא נמשיך את המעלה הזאת כאן בעולם הזה הגשמי באופן של הקיץ, לעולם שהוא כלי מוכן לקבל את הגילויים!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

לע"נ אמי מורתי אסתר בת ר' דוד ע"ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s