דבר מלכות צו: משה איש האלקים אשר בכחו לגאול אותנו

בדבר מלכות פרשת צו, הרבי מסביר את עניין הגואל, משה רבינו — למה דווקא בכחו לגאול את בני ישראל?  ומזה מובן אותו עניין אותך משיח צדקנו, כמאמר חז"ל "גואל ראשון הוא גואל אחרון".
 
משה רבינו הוא היחיד שמסיגל להביא את הגאולה.  כדי להבין את זה צריכים לדעת מה הכוונה גאולה, שלפי הרבי: "הגילוי אלקות למטה בגאולת מצרים היא, כדי שבנ"י, כפי שנמצאים בעולם, יראו זאת ויכירו וידעו את הקב"ה."  לרוץ את הנסים נותן כח ליהודים להגאל, כי זה "חירות מהמיצרים (מדידות והגבלות) של העולם ומה"שעבוד" להנחות העולם ומה"עבדות" למיני ה(מצרים מלשון (מיצרים וגבולים של עולם בכלל וגלות בפרט."  הנסים שה' מראה לנו הם לא התכלית, אלא הם נותנים עידוד וזירוז שנותנים לנו כח לצאת מהגלות בכח עצמנו.  וכל זה בא על ידי משה,איש האלקים (כמו שכתוב בתהלים, מזמור צ).
 
התואר "איש האלקים" מראה שמשה מחבר ומיחד שני דרגות: כח למעלה מהעולם (אלקים) יחד עם בחינת התלבשות בעולם (איש).  לכן, יש במשה רבינו שתי הדרגות (איש ואלקים) ואז בכחו להיות הממוצע המחבר שבעצמו מחבר אלקות עם העולם — כיוון שהוא מחובר לאלקות בגלוי, אפילו כמו שהו מלובש בעולם.
 
מעבר לזה, יש יחוד נוסף שמתבטא בתואר איש האלקים: היחוד של בחינת משה עם בחינת איש האלקים.  משם משה הוא שם שקיבל כשבתיה בת פרעה הושית אותו מן היאר, כמו שכתוב "מן המים משיתיהו".  שם זה, על פי חסידות זה קאי על שורש הנעלה של נשמת משה, שנמשך מעלמא דיתכסיא, עולמות המכוסים, עולם התהו שנמשל למים.  לפי זה, "משה" הוא למעלה מהעולם לגמרי, דרגה באלקות שאין לה שייכות לעולם.  מה שאין כן "איש האלקים" (בתור תואר לעצמו) מראה על יחוד "איש" ו"אלקים", שזה יחוד של העולם עם בחינת אלקות ששייכת לעולם.  "משה איש האלקים" מחבר ומייחד את כל הדרגות האילו.
 
[כאן כדאי לציין מה שהרבי אומר במאמר אחר, אמנם לא נזכר בשיחה הזאת, על כמה נעלית דרגתו של משה — נעלית יותר משם אלקים, וגם נעלית יותר משם הוי':]
 
 
המעלה של משה פועל נסים מלובשים בטבע (שם אלקים) וגם נסים למעלה מהטבע.  וכל זה בשבלנו: "יראו זאת ויכירו וידעו את הקב"ה" ועל ידי זה יבוא ל"חירות מהמיצרים (מדידות והגבלות) של העולם ומה"שעבוד" להנחות העולם ומה"עבדות".
 
כל זה בשביל להביא אותנו לעבוד את ה' באופן נסי.  לגלות את הצדיק שבנו.  לא רק "צדי" אלא "צדיק", שתוספת אות קוּ"ף, שרגלה יורדת מתחת לשורה, מבטא בחירה חופשית לבחור בקדושה ולעלות גם אותם דברים שם "התחת לשורה".  כאשר יהודי, שיש לא בחירה חופשית כנשמה מלובשת בגוף, בוחר בצד של קדושה ("צדי"), הם מוסיפים קוּ"ף ל"צדי" לעשות מזה "צדיק", וזה נותן כח לפעול בעולם שגם העולם והדרים עליה יסכימו.
 
הדגש של הרבי הוא שהגאולה אינה הופעת זיקוקים של נסים ונפלאות למביטים פסיבים, אלא שכל הנסים הם נתינת כח ו"אור ירוק" שנתחיל לעבוד ולגלות את הגאולה בכח עצ נו ומעשי ידינו.  וכל זה מקבל סיועה מזה שאנחנו מכירים במצב הנסי של העולם,שמצב זה נעשה על ידי משה איש האלקים, גואל ראשון שהוא גואל אחרון.
 
 
לעלוי נשמת אסתר בת דוד, ע"ה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s